רש"י על ראש השנה ל״א א:ה׳

מהדורה: רש״י (ויקיטקסט)

רש"י על ראש השנה ל״א ע״א:ד׳ » « רש"י על ראש השנה ל״א ע״א:ו׳

1 ראש השנה פתח ↗

בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים: ״הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ״, עַל שֵׁם שֶׁבָּרָא עוֹפוֹת וְדָגִים לְשַׁבֵּחַ לִשְׁמוֹ. בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים: ״ה׳ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ״, עַל שֵׁם שֶׁגָּמַר מְלַאכְתּוֹ וּמָלַךְ עֲלֵיהֶן. בַּשְּׁבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים: ״מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת״, לְיוֹם שֶׁכּוּלּוֹ שַׁבָּת.

2 מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה פתח ↗

א' בילקוט חבקוק אמר רשב"י מדד הקב"ה את כל האומות ולא מצא אומה ראוי' לקבל את התורה אלא ישראל מדד הקב"ה את כל הדורות ולא מצא דור שיקבל התורה אלא דור המדבר מדד הקב"ה את כל ההרים ולא מצא הר שראוי שתשרה עליו שכינה אלא הר המורי' מדד הקב"ה את כל העיירות וכו' ולא מצא הר שתנתן עליו התורה אלא הר סיני מדד את כל הארצות ולא מצא ארץ שראוי' שתנתן לישראל אלא א"י ואפשר דמ"ש דלא מצא אומה שתהא ראוי' לקבל התורה אלא ישראל מטעם כי התורה נקראת אש וצריך כח לקבלה וישראל עז שבאומות והם דוקא יכולין לקבל וכו' א"כ הטעם כי תורה שבכתב בחינת קב"ה ותורה שבע"פ בחינת שכינתי' וישראל קדושים כתיב בהו בנים אתם לד' אלקיכם פי' קב"ה ושכינתי' וראוים לקבל תורה שבכתב ותורת שבע"פ הרמוזים לקב"ה ושכינתי' וחדא מגו חדא אתה משמע דמש"ה יצאו מלאכ' עוררין דהיו רוצים התורה דאתי עלה מדינא דבר מצרא וכלפי ישראל לא זכו כי הם בנים ולגבי בן ליכא דינא דבר מצרא כמש"כ הראשונים הילכך לא מצא אומה שתהא ראוי' לקבל התורה אלא ישראל או יאמר עפ"י מדרש תל תלפיות על פ' הלא הוא אביך קונך הוא עשך ויכוננך שההבדל בין ישראל לאומות ישראל נשמתם חלק אלקוה ממעל וזהו הלא הוא אביך קונך ועוד ויכוננך עשה בך כונניות והכנה לקבל החכמה בדעתך וזהו ויכוננך לשון כן וזהו מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל דוקא ולא לאוה"ט ומטעם משום שלא עשה כן לכל גוי מלשון כוננת וכמו מעשה כן של כלים דשלמה וזהו לא עשה כן לכל גוי אין להם בית קיבל בדעתם ללמוד בתורה ולכן בתורה ומשפטים בל ידעום וזה דמדד כל האומות ולא מצא אומה שראוי לקבל התורה אלא ישראל: מדד כל הדורות ולא מצא וכו' אלא דור המדבר עפ"י מש"כ הרב ילקוט דוד פ' יתרו שלכן המתין הקב"ה בנתינת התורה עד דור המדבר שבדורות הקודמים עדיין לא באו שבעים אומות ואפשר שיאמרו אותם אומות שעדיין לא היו אלא המתין עד שבאו לעולם היינו מקבלין את התורה לכך המתין עד שהחזירה על כל האומות ולכן מדד הקב"ה כל הדורות ולא מצא דור שיקבל התורה בלתי שום טענה אלא דור המדבר שאז יסכר פי האומות: מדד כל הערים וכו' אלא הר המורי' עפי' שתירץ ה"ר מהר"א רוזאניס לקושית המפורשים דאין נבנה בית הבחירה על גבי הר משום דכביכול התפלל יה"ר ובכל מקום ששרתה קדושה אין רשות שבסט"א לבא והיינו דקאמר מדד הקב"ה כל ההרים ולא מצא הר אלא הר המורי' כי כל ההרים אשר במעדר יעדורין ועבדו בהם ע"ז נפסלו לגבוה אבל הר המורי' אין רשות לסט"א שם: מדד כל העיירות וכו' ולא מצא אלא ירושלים כי אז"ל כי ירושלים שלמטה מכוונת נגד ירושלים של מעלה ובא האות כי ירושלים גמטריא שעריו וז"ש בשעריך ירושלים כעיר שחוברה לה למעלה בירושלים ומשו"ה שם עלו שבטי י"ה עדות לישראל ואפי' בשעת חורבנא כתיב הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי שיאמרו לעתיד ובכלל צרה נחמה תבנה ותכונן עיר האלקים סלה כי היא מכונת לירושלים של מעלה: לא מצא הר וכו' אלא הר סיני כי עיקר התורה הוא להיות עניו ובזה תתקיים התורה ויכוין האמת וזה כל פרי התורה להבינה על בורי' על דבר אמת וזהו לא יכוין אלא בענוה ומהר סיני נלמוד מדת ענוה כידוע ומשם ילמדו לומדי התורה שהניח הקב"ה את כל ההרים והשרה שכינתו על הר סיני שהוא שפל: מדד כל הארצות ולא מצא ארץ וכו' אלא א"י כי כל הארצות חלקם הקב"ה לשרי אוה"ע וא"י נתעלה בחלקו ית' ולכן בני אל מי העם אשר בחר לו ית' והם חלקו ראוים להיות בארץ שהוא חלקו ית' ולז"א לא מצא ארץ שתנתן לישראל: ב' המקדש כולו לא הי' במישור אלא במעלה ההר. והוא גמ' זבחים דף נ"ג על פסוק וקמת ועלית מפיק שביהמ"ק גבוה מכל א"י וא"י גבוה מכל הארצות וכן הוא בירושלמי סנהדרין פ' הנחנקין ה"ג וכתב בספר הברית אין הכונה גבוה ממש שהרי לא יתכן לומר בכדור גבוה כלל כי כל מקום אשר היא עומד האדם שם הוא גבוה מפני שלא ישוער בכל כדור לא מעלה ולא מטה ולא אמצע ולא גבוה אף גם לא יתכן שכיוונו בו שלא יהי' נמצא בכל הכדור לא הר ולא מדינה שיהא גבוה ורמה מא"י והר הבית אפי' מהרי אררט אך הכונה בו על החשובות שא"י חשובה במעלה יותר מכל שאר ארצות וביהמ"ק גבוה במעלה חשיבות מא"י כי כן נמצא עד"ז עלי' אפי' על מקום נמוך כמו ויעלו אותם עמק עכור לגדולת ולכבוד יהושע שהי' שם וכן הכא הכונה במעלת גבוה על חשיבות א"י וירושלים תותבב"א ומעתה לא יקשה על דברי חכמז"ל עם היותם יודע שירושלים יושבת ברוחב העולם מקו השוה ל"ב מעלות ט"ו דקים ובאורך העולם ס"ו מעלות עשרים דקים במהרה בימינו יבנה ד' ירושלים ויכוננה: אולם כבר ישב על מדוכא זאת ברדב"ז סי' תרל"ט דנשאל על האי דאמרינן ביהמ"ק גבוה מכל א"י שעתה החוש מגיד להיפוך דעינינו הרואות דירושלים גבוה מכל סביבות הבית חוץ מצד הדרום אשר שם עמק יהושפט ויישב והכריח הדבר ממאי דשנו חכמים ביומא משניטל הארון אבן היתה שם גבוה מן הקרקע ג' אצבעות ועתה שאל את פי הישמעלים וענו ואמרו שהיא גבוה יותר משתי קומות ומכח זה הכריח שנאכל קרקעית הבית וירושלים נחרבה כמה פעמים וממפולת הבתים נעשה הבתים תל ובנו עליו בתים עד שנעשה גבוה וכן היו כל בתי ירושלים נמוכים מן המקדש דאפי' ביהכנ"ס אסור לבנות בנין גבוה ממנו כ"ש ביהמ"ק לרומם בית אלקנו נשמע מדבריו דס"ל דברים כפשטן דביהמ"ק היינו גבוה ממש וכן הביא מהילקוט טל פ' וירא את המקום מרחוק שבתחילה הי' המקום עמוק אמר הקב"ה אין דרך המלך לשכון בעמק אלא במקום גבוה ומעלה ויפה והגביהו הקב"ה לכך נקרא הר המורי' שמיראתו נעשה הר וכן נשמע מתוס' סנהדרין שכתבו בד"ה שביהמ"ק גבוה לאו מכל א"י קאמר דאיכא עין עיטם דמדלי מיני' א"כ כותלי ביהמ"ק גבוהים מעין עיטם נשמע מדבריהם דמאי דקאמר תלמודא גבוה גבי ביהמ"ק וגבי א"י היינו גבוה ממש וכן כתב בספר כפתור ופרח פ"ו דדברי חכמז"ל הם אמורים כפשטן דא"י גבוה מכל הארצות וירושלים גבוה מכל חלקי': אמנם בח"ס כתב דהענין כן דהנה ידוע דהארץ הוא עגולה ובדבר עגול ל"ש מקום גבוה רק מאחר שבמקדש הי' האבן שתי' שממנו נשתתה העלם א"כ הוא התחלת הארץ א"כ מאותה נקודה מחשבינן אל עיקר הארץ א"כ זאת הנקודה הוא הגבוה מכל הארץ עכ"ד אך הנה משבת דף קמ"ה לא משמע כן דמייתיא דרב אמר הני מדרי דבבל מהדרי מיא לעין עיטם משמע דהי' גבוה ממש מכל הארצות ועתוס' בכורות דף נ"ה דמוכח ג"כ דגבוה ממש הוה: והנה בקידושין אמשנה דעשרה יוחסין עלו מבבל פריך בגמ' ליתנו הלכו לא"י מילתא אגב אורחא קמ"ל כדקתני וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ד' מלמד שבית המקדש גבוה מכל א"י וא"י גבוה מכל הארצות בשלמא ביהמ"ק גבוה מכל ארץ ישראל היינו דכתיב דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית א"י גבוה מכל הארצות מנלן דכתיב לכן הנה ימים באים נאול ד' כי אם חי ד' אשר העלה ואשר הביא את בנ"י מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדחתים שם ובספר המקנה כתב ע"ז דמשני כדתניא וקמת ועלית ולכאורה הא מהכא לא נשמע דא"י גבוה מכל הארץ רק שביהמ"ק גבוה מא"י כדמקשי בתר הכי א"כ מאי משני כדתניא והנה מהרש"א ז"ל כתב וז"ל שהעולם הוא כתפוח ומקום ביהמ"ק מרכז העולם וכן בא"י ולכך אמרו בא"י כי היא מקום הממוצע אוירו מזיג ומחכים ויותר מקום המקדש עכ"ל וכונתו בזה דלהכי אמר הכתיב כי יפלא ממך דבר וקמת ועלית מפני שמקום המקדש הוא במרכז העולם מבוררת החכמה לאמיתה של תורה וגם יש בזה מעלה לא"י שהוא קרובה לשער השמים שמשם השפע יורד משא"כ בהר גבוה ממש אין בו מעלה ותועלת יותר ממקום עמוק אמנם לפי"ז דעליות א"י היינו מפני שהוא קרובה למרכז הארץ אין בזה עליה דרך הטבע כמו שעושין על הר גבוה כי אף שהארץ דומה לתפוח מ"מ אותן המדינות שעומדין בצידו התפוח הם הולכין כמו אותן שעומדים על התפוח והשמים שעל ראשיהם הם שווים זה לזה ול"ש בזה עלי' וירידה כי לכל אחד מדומה כן שהוא על התפוח כי מה שאנו אומרים שא"י הוא על התפוח ושאר ארצות הם בצד התפוח ושייך בו עלי' וירידה היינו משום שביהמ"ק נקרא שער השמים בא השפע ובעבור נקרא ראש התפוח אבל איני נרגש בטבע ההליכה כי בכ"מ שאדם הולך נדמה לו שהוא ע"ג התפוח: אך לכאורה משמע בהא דרי"ו בזבחים דף קי"ג דלא ירד מבול לא"י שנאמר ארץ אשר לא גשומה ביום זעם ומשמע אפי' שגברו המים בשאר ארצות ויכוסו ההרים ואפ"ה לא ירדו המים משאר ארצות לא"י ולפי"ז משמע שהם גבוהים בטבע כמו שאר ההרים והם גבוהים יותר מהרי אררט ולכאורה י"ל דאף את"ל שא"י גבוה בדרך הטבע כפירש"י בפ' מסעי שעל ירושלים נאמר ועלה הגבול מ"מ אין זה כונת התנא על זה שאין זה מעלה אמנם רחוק הדבר שא"י גבוה בטבע מהרי אררט שכיסה עליהם המים ט"ו אמות וצ"ל דהי' בדרך נס שלא ירד המים משאר ארצות לא"י אך לפי"ז קשה מאי מקשה מנ"ל דא"י גבוה מכל הארצות ת"ל כיון דא"י סביב לביהמ"ק שהוא באמצע העולם שהוא מרכז העולם וממילא דא"י גבוה מכל הארצות וצ"ל דקושית היא דמנ"ל באמת הא דאמר קרא ועלית אל המקום היינו עליות מרכז העולם ממילא דא"י גבוה מכל הארצות דילמא היינו עלי' בטבע כמשמעות קרא בפ' מסעי וא"כ אין ראי' לשאר ארצות וע"ז משני דכ' אשר העלה ואשר הביא דקמ"ל קרא דבטבע ימצא באמת מקומות שיהא גבוהים מא"י ושייך בהן לשון הבאה ואפ"ה שייך נמי לשון עלי' מפני מעלת מרכז הארץ ובזה א"ש דהתחיל בברייתא שא"י גבוה דהיינו כיון דלפי האמת קאי על עליות מרכז הארץ ממילא נשמע דא"י גבוה מכל הארצות אלא דגמ' פריך הא גופי' מנ"ל דקאי על עליות המרכז כנ"ל יעוש"ה: ואיתא בירושלמי עירובין פ"ח ח' ר' אלעזר שאל לרי"ו ההן פיוסרס זרק מתוכה לרה"ר או מרה"ר לתוכה א"ל על דעתך אין רה"ר לעולם ר"ל אמר לעולם אין רה"ר עד שתהא מפולשת מסוף העלם ועד סופו מוחלף שיטתו דר"ל דאמר אין רה"ר בעוה"ז דהרים מקיפים לכל העולם אלא לעוה"ב וקשה לי הא גם לע"ל לא יהא רה"ר דהא ים אקינוס מקיף את כל העולם וכדפ' בעירובין דף כ"ב דכולה עלמא נמי מקיף אקיינוס וע"כ דז"א דבהכי חייבי רחמנא כמו שביאר בח"ס סי' פ"ז שכן גזרה חכמתו שלא להוציא מרה"י המוקף מחיצות לרה"ר המוקף מחיצות בי"ש מחיצות דכל העולם כולו א"כ גם בזה"ז דאיכא הרים המקיפים ג"כ הוה רה"ר דהא הוה מחיצות בי"ש ואהכי חייבי רחמנא ולכן נ"ל דמים אוקינוס ל"ק לי' דבוודאי בהכי חייבי רחמנא דהי' כן מתחילת הבריאה וכיון דהארץ נתנה לבני אדם יד כל אדם שוה בו הוה רה"ר כמש"כ בחכ"צ סי' ל"ז דבפלטיא אפי' דלתות מדינה נעולות הוה רה"ר יען שיד כל אדם שוה בו אך הנה הרים נעשו ונתהוה גם אחר בריאת העולם וגם אחר מתן תורה א"כ כיון שע"י ההרים נעשה רה"י אחר זה או מטעם שע"י ההרים שנתהווה איני מפולש מסוף עולם עד סופו ע"כ ס"ל דאין לו דין רה"ר בעוה"ז עד לע"ל והא דמחייב בעוה"ז ארה"ר הוא מטעמא אחרינא דאתי רבים ומבטלי מחיצתא דבמחיצה בי"ש לכו"ע אתי רבים ומבטלי מחיצתא כמו שכ' תוס' עירובין דף כ"ב ד"ה דילמא וא"ש: אח"ז בא לידי ספר באר הגולה מהגאון מהר"ל מפראג ז"ל כתב בענין זה דברים נמרצים והביא דברי חכז"ל דירושלים באמצע העולם כדאיתא ביומא בפ' הוציאו לו עולם מאמצעיתו נברא דכ' מציון מכלל יופי וכדאיתא בתנחומא פ' קדושים כשם שהטבור הזה נתון באמצע העולם וירושלים באמצע א"י וביהמ"ק באמצע ירושלים וההיכל באמצע בית המקדש והארון באמצע ההיכל ואבן שתי' לפני הארון שממנו נשתת עולם וכתב וז"ל ודע כי דבר זה אין על מדידות השיעור המוחש רק שהענין הוא שאם הי' ראוי' שיהי' נקרא בשם אמצעי דבר שהוא באמצע העולם ממש בוודאי ראוי' שיהי' אמצעי העולם ממקום אשר הוא תחת הנקודה שבשמים ששם עיגול חצי היום העובר מקוטב לקוטב חותך לשתי חלקים שוים כי דבר זה הוא אמצעי העולם לפי מצב כדור השמים אבל אמצעי העולם האמיתי הוא האמצעי לפי חשיבות מעלה עליונה שנקראת ארץ החיים ועוד כי ראוי' להיות א"י אמצעי כי הארץ שהיא כדורית האמצעי שהוא בכדור אין לו מיוחד ולפיכך יש לשום אמצעי מה שאינו נוטה אל הקצה וכך אמרו על א"י שהוא גבוה מכל הארצות מטעם זה שנקרא א"י אמצעי מא"א שתשים גובה הכדור רק דבר שהוא אמצעי בכדור וכל דבר שהוא כדור תוכל לעשות האמצעי מקום שתרצה כי מפני שהיא אמצעי בין שני חלופי הצדדים והיא אמצעי בעצמה יש להשים אותה אמצעי בכדור ושייך בה עלי' ג"כ: והנה בירושלמי פ"ג דע"ז איתא דאלכסנדור מוקדן ראה דהעולם הוא ככדור ולכך צייר ביד ע"ז שלו ציור כדור להורות דשולט על העולם כולו ופריך למה לא נתן ציור קערה דציור קערה הוא דומה לים ומשני דמודים הם שע"ז שלהם אין שליטה בים ובזה נ"ל לפרש הא דאיתא בסוף מס' תמיד דשאל אלכסנדור המוקדן את זקני הנגב בימא ימא למידר או ביבשתא א"ל ביבשתא דהא כל נחותי יאי לא מיתבא דעתייהו עד דסלוקא ליבשתא הכונה כיון דאלכסנדור ג"כ מודה דע"ז שלהם אין שליטה על הים דיבשתא נתן השם תחת יד המזלות שאוה"ע עובדים להם אבל הים הוא תחת שליטת השי"ת בעצמו וכיון שהוא רצה להוכיח דכח ע"ז שלו עדיפא ששולטת ביבשתא דשם מסתמא יאי למידר א"כ יפה יותר לעבוד ע"ז שלהם את המזלות מלעבוד השם ית' ויתעלה ועיין רמב"ן פ' אחרי שבאר בארוכה אמונת העכו"ם במזלות ע"כ שאל להם ביבשתא יאי למידר ששם שולט כח ע"ז שלו ובכח הזה הוא שלוט על כל הארץ שדומה ככדור וחשב שבזה כל ינצחם שיודו שח"ו עדיפא עבודת המזלות או שיאמרו שיאי למידר בימא ובזה ינצחם שזה נגד החוש אבל חכמי הנגב אמרו באמת ביבשתא יאי למידר אבל לא נשמע מזה דח"ו עבודת הככבים ומזלות עדיפא דהא כל נחותי ימא לא מיתבא דעתייהו עד דסליקא ליבשתא דהיינו דכל הני שעובדים לאלקי ישראל אשר אתם מודים ששולט על הים לא מיתבי דעתייהו לא ימצאו קורת רוח בזה שח"ו השם רק שולט על הים ומסר הנהגות יבשתא לככבים ומזלות אלא דהקב"ה הוא השליט על היבשתא ומזה גופי' תשובה לדבריכם דאי איתא דהשי"ת השליט על הים איני אותו השליט על היבשתא א"כ למה הני דנחתי לימא לא מיתבא דעתייהו עד דנחתי ליבשתא דזה טבע נוצר באדם והלא אתם מודים דהשם הוא אשר יצר את האדם בצלמו ואי איתא דהיבשתא מסר השם להנהגות המזלות למה יצר את האדם בטבע זו אלא וודאי דגם על היבשתא הוא לבדו השליט בעולמו: ובזה יבואר היטב הא דאיתא בכריתות דף ז' ת"ר את ד' הוא מגדף איסי בן יודא אומר כאדם האומר לחבירו גירפת הקערה וחיסרת קסבר מגדף מברך השם וראב"ע אומר כאדם האורח לחבירו גירפת הקערה ולא חיסרת דבר קסבר מגדף היינו ע"ז ופירש"י וחסרה גם את העץ ומילתא רבה הוא דעבד דפשט ידו בעיקר ואידך אמר ולא חיסרת קסבר היינו עע"ז כגון משורר לע"ז דלאו מילתא רבא כולי האי ופלא המשל שהביאו לקערה אבל לפי הירושלמי שהבאתי לעיל ניחא דדימו שליטת השי"ת על העולם לקערה שדומה לים אבל הכדור הארץ עצמה שהוא נתנה בתוך הקערה מיחסים לשליטת ע"ז שהשם מסר הנהגת העולם לכומ"ז וזהו דומה למאכל שבתוך הקערה דכל מה שמעלין בתוך הקערה להם היא נתונה להאמצעים אבל הקערה גופי' אינן מחסרים כי מודים ששליטת השי"ת על הים שדומה לקערה ע"כ עע"ז אינה חמורה כמגדף דהמגדף הוא הכופר בכל אף בשליטת השם בים כי סילק השגחתו לגמרי מהארץ או שכופר לגמרי בהבריאה הכללית ושולח ידו בכסא ד' א"כ הוא מחסר הקערה גופי' לומר שאינה נתונה תחת ממשלת השי"ת וזהו ברור ונכון: ובזה נראה לפרש הא דכתיב לד' הארץ ומלואה כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה ואיתא במדרש תילים יש לך אדם שיש לו ספינה אבל הפרקמטיא שיש בתוכה אינה שלו ואם הפרקמטיא שלו הספינה אינה שלו אבל הקב"ה אינו כן לד' הארץ ומלואה נראה הכונה ג"כ דהספינה דהיינו הים והארץ שעומד בתוכה דומה כפרקמטיא שבתוכה שכלפי האומרים שהים הוא של השי"ת אבל המלואה דהיינו כדור הארץ שבתוכה אינה לד' כי מסורה להאמצעים העליונים שזה אמר שאיני כן כי לד' הארץ ומלואה דהארץ היינו הקערה והספינה ומלואה היינו כל מה שנעשה בתוכה מלוא כדור הארץ הכל מונהג מהשי"ת לבדו ואין לאל אחר עמו ומפרש ואזיל כי הוא על ימים יסדה דהיינו קערות הארץ שמודים שהוא מונהג מהשגחת הבורא ית"ש כי גם כדור הארץ מתנהג עפ"י השגחתו לבדו ועמש"כ בשו"ת מהרי"א או"ח סי' קנ"ז והנה עפ"י פשטות נראה לי לפרש לפי מה דאיתא ביבמות דף ס"ג אמר ר"א עתידים כל בעלי אומניות שיעמדו על הקרקע שנאמר וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט מלחים כל חובלי הים אל הארץ יעמודו ולבתר הכא איתא דר"א אמר אין לך אומנת פחותה מן הקרקע לפי"ז היינו דשאל להו אלכסנדר היכיא יאי למידר ביבשתא דהיינו בשדה לפירותיו או בימא יאי למידר דבעיסקא מתברך האדם יותר ופשט לי' דלא מיתבא דעתא עד דנחית ליבשתא והיינו כדר"א דכל בעלי אומניות יעמדו על הקרקע: עוד נ"ל דלכן נקט בירושלמי כדור דאמונה שלהם שהעולם הוא קדמון וגם הוא נצחיי שלא יחרב לעולם לאפוקי מקבלתינו דעולם נברא ועתידה ליחרב כד"כ שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה ונשגב ד' ביום ההוא דהיינו באלף השביעי כדאיתא בפ' בתרא דר"ה דאמר רב קטינא שיתא אלפי שני הוה עלמא וחד חרוב שנאמר ונשגב שמו לבדו ובספר ח"נ פ"ז דתמיד כתב לבאר זה דרש"י ברה"ש פי' שעתיד העולם להיות חרב ואין אדם וכל המלאכות שובתות הכונה שיתבטל מן העולם ההגשמה ועולם השפל שהוא גשמי יהא חרב ואין אדם ר"ל שאין הגשמה כי אדם נקראת על שם שנברא מן האדמה וכו' וז"ש ונשגב ד' לבדו ביום ההוא דהיינו באלף השביעי שהוא יום שביעי לגבי הקב"ה וחוזר ומחדש אח"כ עולמו כשהקב"ה מתעלה ומתרומם שמו הגדול והנורא כי לד' המלוכה כי ביום ההוא יוסר כח השלוטה שנתן לצבא השמים ע"ז העולם השפל כיון דאין שם עולם שוב אין להחם שליטה ומה שאמר השמים נמלחו על יסוד האש ויסוד הרוח כי הם מקיפים על זה העולם והארץ כבגד תבלה קאי על יסוד המים והעפר והקב"ה מחדש עולמו הוא יסוד השמיטה וכן חוזרים חלילה ז' שמיטות ובשנת החמישים שהיא היובל הגדול דהיינו אלף החמשים אז בטלים כל עולמות עליונים ולאשי כי אם מציאות סיבה ראשונה הקב"ה בלבד וכן הוא באידרא רבה חמשין אלפין דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחי' לי' כידוע ליודעי חן יעי"שה: אמנם הנה בס' עקרים העלה דיותר מינכר השגחת ד' ביבשה מבים דהא מצד הטבע דהים יכסה היבשה דכן הי' בשעת בריאת רק שהקב"ה גזר שתיראה היבשה ויתכנסו המים לתוך הימים והים המקיף העולם הוא גבוה דאין הים עולה ושם חול גבול לים כדכתיב אשר שמתי חול גבול לים והנה איתא במדרש אקרא דאילת השחר אלי אלי למה עזבתני שאמרה אלי בים אלי ביבשה דהתפללה שכמו שהשי"ת משגיח על היבשה דלא ירד הים ויכסה היבשה כן ישגיח עלי' השגחה פרטיות: וזה נראה הכונה בהא דאיתא בזבחים דף קי"ו אימא דשבור מלכא שדר קורבנא לרבא שלחה לי' אסקוה נהלי לש"ש א"ל רבא לר"ס ולרב"א זילו ואדברו תרי עולמי גולאי וחזו היכי דמסקא ימא שירטון ושקלו ציבי חדתי ואפיקו נורא ממרא חדתא ואסקיה ניהלי' לש"ש ופירש"י דשם ממקום שירטון אין חשש שנעבד לע"ז ונראה דהנה שבמקום דהעלה הים שירטון שם באותו מקום נראה השגחת הבורא דאף דהים הוא גבוה מעל הארץ בכל זה לא די שאין עולה ומציף היבשה אלא מעלה שירטון ובזה הוא תשובה לאוה"ע דאמרי דע"ז שולט על היבשה ורק בים הוא שליטת הבורא דא"כ איך מעלה הים שרטון ונעשה מים יבשה מזה מתבאר דהכל טעות דהשי"ת שולט ביבשה ובים וכרצונו מעלה הים שרטון ומתרחבת היבשה א"כ באותו מקום שירטון אין חשש ע"ז דהיינו שאין יכולין לטעות דמקום זה שהעלה שירטון הוא תחת ממשלת ע"ז שלהם דאיך ישלוט כח הע"ז על היבשה שנתרחבה אשר באמת הי' תחת ממשלתו של הקב"ה גם לפי דעתם לכן שם ראוי להקריב קרבן לש"ש: והנה אמרו חכז"ל שעוה"ז הוא צורת ה' פתוח לצפון שאם יבא אחד ויאמר אלקים אני אומרים לו סתום צד הצפוני והיינו אם עובדי ע"ז יאמרו שכח של ע"ז שלהם שולט על היבשה נשיב לו א"כ יסתום צד הצפון ולמה מניח זה הצד פתוח לעולם: והנה בתורת משה פ' בשלח כתב לפרש דכל העולמות הם כדוריים ממש אבל הארץ הלזו איני עגול ממש בצד צפון כי אם כתפוח הזה לא כערורית כ"א גבנונית והנה אם תרצה לרבעות העגול הזה ע"כ א"א לרבעותו דהריבוע יותר על העגול ומאין יבוא ההוספה אך אמנם באשר הגיהנם הוא למערבו של עולם וג"ע למזרחו כמבואר ב"ב דף פ"ד החוטא מכין לעצמו מקום בגיהנם משכב הקליפות ובשובו מחטאו כאלו עוקר המקום ומהפכו כזכות ונעשה ממנו ג"ע ונמצא שניתוסף על הג"ע שהוא במזרח העולם ונעשה מעיגול וריבוע ונחסר ממערב העולם מקום הגיהנם ונעשה ממנו צורת ה יעיש"ה:

1 שברא עופות ודגים לשבח לשמו - כשאדם רואה עופות משונים זה מזה נותן שבח למי שבראם:

2 ליום שכולו שבת - שעתיד העולם להיות חרב ואין אדם וכל המלאכות שובתות על אותו יום אומרים שיר של שבת:

רש"י על ראש השנה ל״א ע״א:ד׳ » « רש"י על ראש השנה ל״א ע״א:ו׳